29/10/2024
מחר בגאולה נזכור את שחף ברגשטיין ז״ל.
בן לשלומית ודוב, אח ליעקב, טל ולבונה האהובים.
שחף נולד וגדל בקיבוץ עלומים. אהב בכל ליבו את הארץ, טייל המון והכיר כל מעיין או כביש במדינה.
שחף היה דוד מושלם, אהב כל כך את האחיינים שלו, אהב לטייל איתם בשדות, בחממות וסתם בשבילי הקיבוץ.
שחף אהב מאוד את הים, פקד את חוף זיקים מתחילתו של הקיץ ועד כמה שאפשר… תמיד מצויד בכל מה שצריך וכמובן במטקות.
שחף שירת המון במילואים, הקפיד להגיע לכל אימון או קו ועשה כל מה שצריך. הגיע ראשון ויצא אחרון.
שחף היה חבר שכל אחד היה רוצה שיהיה לו, עוזר לכולם בכל דבר, אין עזרה שלא היה מבצע מיד.
שחף עבד רוב שנותיו בחקלאות, למד הנדסאי מים בספיר ועבד בגד״ש בעלומים, תמיד אהב את העבודות יחד עם הערכים שבהן.
שחף אהב ועסק הרבה בספורט, בין אם ריצות, שחייה, יוגה וכמובן הכדורגל של יום שישי.
בספר המחזור של המכינה הקדם צבאית בה למד(בשנת 2009), כתב כמוטו לחיים את המשפט הבא:
“לא משנה כמה שנים יש בחיים,
חשוב כמה חיים יש בשנים”.
נראה כי המשפט הזה מתמצת את ההסתכלות של שחף על החיים ואת הדרך בה חי. הוא זכה להכניס הרבה חיים בשנים בהן חי.
בשנים האחרונות שחף עבר להתגורר בכפר עזה.
בערב שמחת-תורה, שחף הגיע לבית הכנסת בעלומים, השתתף בתפילה ורקד עם אחייניו האהובים.
בשבת בבוקר שמחת-תורה ,כ”ב בתשרי (7.10), שחף נהרג בקרב על כפר עזה.
במשך שבוע שחף הוגדר כנעדר ומשפחתו לא ידעה מה עלה בגורלו. לאחר שבוע שחף הובא למנוחות בבית העלמין “קרית שאול” בחלקה הצבאית.
בן 33 היה בנופלו.
הלוואי ונלמד משחף את אהבת הארץ, עזרה לזולת, ולהכניס הרבה חיים בשנים.
שחף הוא אח של לבון, שהיא אחותנו בלב - היא מספרת שתמיד כשהיה מגיע להורים היה ישר ניגש לארון פותח את הקופסא הסגולה ומתחיל לנשנש מהעוגיות של אימא שלומית, לפני, אחרי במהלך הארוחה. בכל הזדמנות.
״קראו להן בבית העוגיות של שחף, לא יודעת למה- גם אני ממש אהבתי אותן״. בערב האחרון שלהם יחד, ערב שמחת תורה, הוא ליווה אותם לדירה שלהם בקיבוץ, כמובן עם כמה עוגיות כצידה לדרך. מה שנשאר בקופסא חיכה לשחף אך לצערנו זה כבר לא קרה.
מחר נכין את העוגיות של אימא שלומית, לזכרו של שחף, איש שכולו לב ונתינה, שחסר לכל כך הרבה אנשים שאוהבים אותו ונשארו חסרים ומלאי געגוע.
הלב שלנו מחבק אתכם משפחה יקרה ❤️🩹
